אלוהים ישמור!
תגידו לי מה הפך את כל ה'כפרות' הצעירות בישראל, לכאלו שכ"כ אוהבות את להקת סינרגיה???
ולרמה כזו, שהן לא יכולות לעצור את עצמן מלנסות להשיג טיפת מגע עם חברי הלהקה....
השבוע הייתי במופע של להקת סינרגיה, בקצרין שברמת הגולן, הלהקה התפרסמה לפני כשנתיים (בערך) עם הלהיט
"צועקים על אהבה", ומאז רק התקדמו בקצב מסחרר למצעדים של 'גלגל"צ'.
הרכב הלהקה השתנה פעמיים, הגיטריסט התחלף ולאחר מכן גם המתופף.
צפיתי בהופעה, ושאלתי את עצמי, איך נקבע הקהל שיאהב את הלהקה או האמן?
האם זה המילים של השירים? האם זה איך שהאמן נראה? או אולי זה הסגנון והז'אנר.
בהמשך לשאלה הזו, שאלתי את עצמי, למה את להקת "סינרגיה" אוהבות בעיקר ילדות בנות 8-14.
ואז עניתי לעצמי והגעתי לנוסחה הבאה:
להקה של 5 בנים
+
נראים טוב
+
שרים מילים פשוטות, שירי אהבה
=
כפרות בנות 8-14 כקהל.
פרוש השם סינרגיה, בתרגום חופשי, הוא לעשות משהו יחדיו וכך לעשות אותו טוב יותר.
כשאני מסתכל על ההסיטוריה של כל אמן מהם, אני נוטה להעריך אותם, רון הופמן (הסולן), למד 12 שנה ג'אז,
רועי (גיטרה+שירה), איתן (תופים) ובנואה (גיטרה) החלו לנגן מגיל צעיר מאוד, ואילו עירון (הבסיסט) מנגן רק 3 שנים,
אבל כשאני שומע את שני האלבומים שהוציאו "צועקים על אהבה" ו"מרגיש אחר", יש תחושה שכל השירים נשמעים
אותו דבר, עם קצת שינוי של המילים וקצת שינוי של הריף באצמע. מילים פשוטות, לחנים פשוטים, בקיצור, לא מחדשים
כלום.
השאלה הנשאלת היא, האם כאמן יש סיפוק כשזהו הקהל שלך, והאם התהילה הזו מספיקה...
כשניסיתי לפנות לרון בסוף המופע, לא היה לי שום צ'אנס מול מאות ילדות המנסות לעורר את תשומת ליבו
של רון, והוא נכנס ישר לוון שאסף את חברי הלהקה. השוטרים נאלצו לבנות שני שורות של שוטרים רק כדי למנוע
את ההתפרצויות של הילדות...
שאלתי את מארגני המופע כמה עולה להביא את להקת סינרגיה להופעה. וכיום המחיר הוא 27000 ש"ח (סתם לידע כללי).
בקיצור, הנה קטע קטן מההופעה, תהנו...
לתמונות נוספות לחץ כאן