הם קראו לה אסמרלדה |
עם הגדי שלה היתה רוקדת ברחובות |
עד שהשוטרים התערבו |
היא הניפה זרועותיה |
הם חשבו שהיא אחת בתם של צוענים |
והאדונים זלזלו בה |
למשורר היתה היופי בעצמו |
ואת דמיונו היא הלהיבה |
כשרקדה ברחובות פריז |
הם קראו לה אסמרלדה |
עם הגדי שלה היתה רוקדת ברחובות |
עד שהשוטרים גערו בה |
היא נתנה לבה לגבר במדים |
בת המנודים אסמרלדה |
שרקדה ברחובות פריז |
הם קראו לו קווזימודו |
מלך השוטים |
פעם בככר היכו את האומלל |
הקהל צהל והריע |
הגבירות חייכו כשהתעוותו פניו המשונים |
בת הצוענים אסמרלדה |
היא נתנה לו מים צוננים |
היא הושיטה את ידיה |
היפה מכל אל המקולל במקוללים |
המתקהלים נדהמו |
הפיסח התייפח |
והרים ראשו כמתקשה להאמין |
אחר כך צחק מרוב אושר |
ומלמל כמתקשה להאמין |
מים צוננים היא נתנה לי |
היא נתנה לי מים צוננים |
היא נתנה לי מים צוננים |
מעבר: |
x2 |
הקהל נבהל כשהתעוותו פניו המשונים |
בת הרחמים אסמרלדה |
היא נתנה לו מים צוננים |
היא נתנה לו מים צוננים |