עכשיו אחרי יומיים שלושה |
שנסעת ולקחת את כל מה שהייתי איתך |
גיליתי תמונות על הקיר הלבן |
וכמה עננים באפור על תקרת המטבח |
ממש באותו היום שנסעת |
צלצל השעון והעיר את הבית כולו |
ושמש חורפית בתריסים נכנסה |
וראיתי פנים בקפה נוגעות לא נוגעות |
פזמון: |
פתאום כשלא באת |
אני רציתי כל כך |
ופתאום כשלא באת |
נעשה לי קר |
והדלקתי את האור |
בחדר הסמוך |
וחיכיתי לך שעות |
בלי אויר וגוף |
אחר כך גלשה התקרה לרצפה |
והשחקים נמלאו ציפור |
ונסעתי רחוק כמו יונה של בר |
והייתי חולם והייתי ער |
מעבר: |
מעבר: מעבר: מעבר: מעבר: x2 |
לאט לאט כבה האור לבדו |
ונותרתי חשוך, והייתי לבד |
מן הקיר הלבן גלשו התמונות |
עצובות עצובות, כי פתאום כשלא באת |
מעבר: |
x2 |
פזמון |