פתיחה ומעבר: |
בפסנתר: |
האישה שאיתי אינה מתעקשת |
לרחוץ את גופה בבריכה מקודשת |
היא לא בשבילך, כך אימי ממלמלת |
ואבא אומר שרזה היא כמו שלד |
אבל היא אמיתית יותר מכולנו |
זו אהבה כמו בזמנים לפני שנולדנו |
רק אני יודע |
האישה שאיתי אינה מתעקשת |
שבכל לילה אקטוף לה עוד ורד |
מעבר |
האישה שאיתי היא פרי גן העדן |
בנשמתי כמיתר היא רועדת |
החברים הם עושים לה עיניים |
והאויבים מרימים שתי ידיים |
היא תעטוף אותי רכה ומבושמת |
ואחר כך בגופה אותי היא מחממת |
ואני לוחש לה |
האישה שאיתי היא פרי גן העדן |
מחליקה על פני כמו מים על אבן |
מעבר |
לאישה שאיתי כל כולי התמכרתי |
והיא גם זרעה בשדות שחרשתי |
בבוקר אני מתעורר רק אליה |
בחושך אני מגשש אל שפתיה |
אני שלה עכשיו וכל מה שהיה לי |
החברים, הכלבים, הזיונים, המשחקים |
על הכל ויתרתי |
מסכן חואניטו |
מעבר: |
x4 |
לאישה שאיתי כל כולי התמכרתי |
אך אל תגלו לה את מה שאמרתי |