פתיחה ובבתים: |
הייה, הי היייה |
היי היה הי הי |
הייה, הי היייה |
היי היה הי הי |
ירדנו לירוחם לשתות פחית של צהריים |
במרכז המסחרי המאובק |
התענוג מתחיל בהליכה איטית שקולה ומדודה |
כמו טורבו מאובק |
השרירים החבוטים מהנסיעה הארוכה |
משתחררים בתענוג בכל הגוף |
משתרגים ומתמתחים ונעשים קשוחים ברוח |
שמצליף אבק וחול על הפרצוף |
פזמון: |
הי הי |
וכל העניין |
הוא לשתות משהו קר |
בלב מדבר |
העיירה עושה את עצמה מתנמנמת |
אותנו זה אפילו לא מצחיק |
חוצים ברחבה בכמו חגיגיות סמויה |
עוזבים לשמש שתעיק |
צרור נקישות טמבון עוצר אותנו כאחד |
נימה וחצי מהצל |
עומדים בשמש לא ניד, לא זיע, מחכים |
נימה וחצי מהצל |
פזמון |
הייה, הי היייה |
היי היה הי הי |
הייה, הי היייה |
היי היה הי הי |
עודנו עומדים לא זיע, לא ניד |
נימה וחצי מהצל |
כשאיזו מקומית פתאום נועצת אף בשמש |
ופה שבאוזנינו ממלל |
תראו תראו את ה"גארי קופרים" האלה |
"קלינט איסטוודים" דמי קולו |
"יענו" בזים לשרב |
הגיע הזמן |
שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם |
מתרבות המערב |
פזמון |
נימה וחצי מהצל, אנחנו סובבים |
ונעים באטיות מירבית |
חוצים שקולים את הרחבה |
של המרכז המסחרי המאובק |
ונכנסים אל המכונית |
אחר הצהריים נגביים |
מה עכשיו? לאן נוסעים |
מכחכחים בגרון |
אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב |
במצפה רמון |
מעבר: |
x4 |
פזמון |