פתיחה: |
גברת סוניה כבר בדלת ועיניה אדומות |
המעלית התקלקלה אז היא תיפסה חמש קומות |
היא התלבטה תוך עליה מה תמלמל בהגיעה |
היא לא החליטה אם שלא תדעו |
או צער, או אולי 'היה לי נער' |
או מרוב עצים אין יער שנראה פחות |
קשור... |
באסיפת הדיירים כולם הגרילו מספרים |
וגברת סוניה כמו תמיד נפלה בפור |
כי כשתינוווווק.... |
חוטף כדור אז אין הרבה מה להגיד |
רק איזה יופי הציור ואיך השגת את הצמיד |
ואיך תמיד פה מסודר |
השולחן הוא נהדר עם סלסלת |
פירות הדר שעטופה בצלופן... שעוד ארוז |
לימון וקלמנטינה |
אשכולית ומנדרינה |
הם אחיו ואחיותיו של התפוז! |
סולו: |
מעבר: |
x2 |
והם חשבו שזאת טעות אז הם עשו צילום שני |
ושוב ברנטגן של הלב שלי מצאו קיר לבנים |
ועטיפות ריקות של 'טיים' |
שני אוגרים בתוך מאזניים |
מקלות ניקוי אוזניים |
ואפניים שחסר בהם עבוב |
שאריות של ארוחה |
ומזוודה חצי פתוחה ודף נייר |
שבו נאמר, 'מייד אשוב' |
אני שונא..... את הימים |
כשהפה שלך סגור ולא רואים מה שבפנים |
מדסר ניבים צהוב |
עכור ובו קליפות של גרעינים |
תובנות פשטניות, אמירות של ימנים |
אני שונא את הימים |
כשהכיעור שלך מוסתר כי זה מאוד מאוד |
מקשה עלי, לבוז! |
לימון וקלמנטינה, אשכולית ומנדרינה |
הם אחיו ואחיותיו של התפוז |