פתיחה: |
היא מתקרבת, שיער קצר, חזה זקור |
ז'קט יקר, מחרוזת כורדית לצוואר |
היא מתיישבת, עושה שלום |
עושה מקום ומתקפלת בעצמה כמו אולר |
בשורות הבאות: |
זה כמו הילד שחייב לרוץ לכביש אחרי כדור |
כמו אתיופי שמבין פתאום במה כרוך גיור |
אם היא תרד על הברכיים עוד נגיע לסידור |
לסידור, עוד נגיע לסידור, לסידור |
אני שוכח |
היה לך איזה שי"ן ואיזה נו"ן בשם |
וזה לוקח, זה בטח שתים עשרה דקות |
עד שאת מתחילה בכלל להתנשם |
כולם אומרים שאת מוצלחת ושיש לך כשרון |
והם אומרים שקוץ בתחת זה כמו עצם בגרון |
והם אומרים שזאת מקלחת ונותנים לך סבון |
ועוד סבון, ועוד סבון |
ואת כמו שק של מלט, זר בדלת |
של שחור על סוודר תכלת |
חדר חושך, חיים משה |
חיה עם אותה תלבושת שנה |
מעבר: |
תגידי משהו |
רכה כמו ארנבת וקרה כמו חתיכת ברזל |
את לא חושבת שזה הרבה יותר נורא |
לשתות מוצק בלי לאכול נוזל |
את שמעת שברומניה מדענים שיבטו קיפוד |
ואת יודעת שבסין בלוויות נהוג לרקוד |
ולעשות עם העיניים |
את יודעת טוב מאוד, טוב מאוד |
את יודעת טוב מאוד, טוב מאוד |
אם תסלחי לי אני מבטיח לעבוד |
על לייצר סיבות טובות להתנצל |
ואגב אם תפתחי לי |
תראי שאין בי עכבות |
רק עקבות של נקבות ועקבים |
ולא הייתי נוגע בך עם מקל |
לא הייתי נוגע בך עם מקל |
לא הייתי נוגע בך עם מקל |
אם רק הייתה לי אפשרות לגעת בלי |
את כמו שק של מלט, זר בדלת |
של שחור על סוודר תכלת |
ג'וזף הלר, הלן קלר |
חוג תפירה בבית הכלא |
מאזדה לנטיס, ננסי ברנדיס |
איש נדל"ן בלב אטלנטיס |
עץ בחורף, חץ בעורף |
נץ עם עצם במקור |
ישר רואים שאת ציפור |
אפשר לספור אותך על אצבע אחת |
מעבר: |
x2 |
סיום: |