יש לי אלפקה מגבעת שמואל |
אני קורא לה מלכה היא מעדיפה יעל |
היא נוהמת וחולמת על י מ י ם יפים יותר |
אלפקה, אלפקה, אלפקה... |
אלפקה, אלפקה, אלפקה...אווו אה |
ראש לבן לה, הזנב שלה שחור |
בי נשבעתי- את מלכה לעולם לא אמסור! |
אחת היא מלכה מלכתי אותה לי ל ע ו ל ם אשמור |
אלפקה, אלפקה, אלפקה... |
אלפקה, אלפקה, אלפקה |
זה קרה ביום אביב, בשביל היורד לעמק |
שם פגשתי בה לראשונה, אמרתי לה: |
תבואי נא איתי, מלכתי |
מעבר: |
x4 |
ומי יודע יום אחד אהיה זקן |
ולא אוכל כבר עוד שירים לה לנגן |
כה חבל לי על אלפקתי שבסוף עוד ניפרד |
אבל אין לנו משפט סיום אז |
תחשבו לבד בעצמכם |