אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| לפעמים כשתל אביב אינה נסגרת |
| אני יורד אל הקפה שבפינה |
| מביט אל התנועה שלא עוצרת |
| גם כשמשהו קורה במדינה |
| אני כמו עלה נידף מכל אירוע |
| אבל מזמין עוד כוס קפה לשולחן |
| על מה אני עומד אם כל שבוע |
| כל אחד יכול לטרוף את העולם |
| פזמון: |
| אני יודע שבסוף, יימוג הצער אולי |
| אולי מחר, אולי בעוד שנה |
| הרוח הרודפת את השחר |
| בסוף עוד תשנה את כיוונה |
| ולפעמים כשתל-אביב אינה נרדמת |
| אני צועד עם הקצב של העיר |
| מתחת לרגליי היא מהמהמת |
| צלילים שירקמו בסוף בשיר |
| ניחוח של קפה בא מכל עבר |
| כולם אומרים דברים רעים על העתיד |
| ואיכשהו הכל יהיה בסדר |
| מעט יותר, פחות מדי, כמו תמיד |
| פזמון |
| הרוח הנושבת על בתינו |
| מערבלת עננים של סערה |
| נחמי מעט, רחמי מעט עלינו |
| הביאי לנו יום של רגיעה |
| מעבר: |
| x2 |
| פזמון x2 |
