אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| לכוד בגומת בטון לוחצת |
| בעיר ללא שינה ללא עונות שנה |
| זוהי סביבה עוינת לעץ |
| חסרי בית שרגליהם כבדות |
| נשענים עליו כדי להתגרד ולשתות |
| ואין הוא יכול להתנגד או למחות |
| זוהי סביבה עוינת לעץ אבל הוא מסתדר |
| עוברים ושבים תלשו ממנו את בדיו |
| ועכשיו הם נועצים בגזעו העירום |
| את המודעות הנואשות שלהם |
| ואת התקוות הקטנות האלה |
| מסלקת במהרה יד נעלמה |
| אבל את הנעצים שתקעו בו |
| בולע הגזע כמי שבלע עלבון |
| זוהי סביבה ועינת לעץ אבל הוא מתגבר |
| הוא שולח את שורשיו חשופי האצבעות |
| עמוק מתחת לאספלט ולמדרכות |
| ומרווה את צימאונו במי שפכים |
| שדלפו ממערכת הביוב העירונית |
| ועלוות צמרתו הדלילה ירוקה תמיד |
| זוהי סביבה עוינת לעץ, אבל הוא לא מוותר |
| אדרבא, הוא מוסיף כל שנה לקומתו |
| השנה עבר את קומת משרדי הביטוח הלאומי |
| בעיר ללא שינה, ללא עונות שנה |
| בקצב הזה הוא עוד יגביה מעל הבנק הגדול במדינה |
| זוהי סביבה עוינת לעץ |
| זוהי סביבה עוינת לעץ |
| זוהי סביבה עוינת לעץ, אבל הוא מסתדר |
| הוא מתגבר, הוא לא מוותר, הוא מסתדר |
| הוא מתגבר, הוא לא מוותר |
| מעבר: |
| x2 |
| לכוד בגומת בטון לוחצת |
| בעיר ללא שינה ללא עונות שנה |
| זוהי סביבה עוינת לעץ |
| אבל הוא מסתדר |
