הצל שלי ואני יצאנו לדרך |
השמש עמדה כך בערך |
פעם אני מוביל |
ופעם צל על השביל |
עננים התכנסו בשמיים |
התחילו לרדת טיפות מים |
צילי התכנס בתוכי |
המשכתי לבדי בדרכי |
הרוח טלטל |
הפחד טפטף וחלחל |
צילי בתוכי מרעיד |
מפחיד יותר מתמיד |
הוא שואל לאן אתה לוקח |
אני משיב לאן אתה בורח |
למה תמיד קירות מוגנים |
למה צל כשאור בפנים |
פזמון: |
בוא נעוף רחוק אתה תהייה לי כנפיים |
אל חיבור דמיוני |
שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי |
בוא נקפוץ ,נמריא, נעוף אל קשר הצל והגוף |
די להמשיך לברוח |
אל מה שתמיד רצינו לשכוח |
לשכוח את דלתות הבלבול |
את הילד שמציץ דרך חור המנעול |
בוא נעבור את הגבול |
אל החופש שהיה כבול |
ורק מנגינות מזכירות |
שבחוץ אפשר להיות |
משוחרר מכל פחד |
רק כשהצל ואני ביחד |
פזמון |
מעבר: |
x2 |
בוא נעוף רחוק אתה תהייה לי כנפיים |
אל חיבור דמיוני |
שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי |