אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| ככה סתם, כמו כלום, אחת ושתיים |
| שדדו ממך את הילדות |
| לא היו שריטות על הברכיים |
| לא שמחות, לא יום הורים |
| לא מחניים, לא צבים בתוך קופסא של נעליים |
| כי ההוא נדפק לו כל המוח |
| ככה זה והחיים קשים |
| מה היית בסך הכל - גוזל, אפרוח |
| ואפשר אפשר לצעוק |
| לבעוט, לצרוח להכות באגרופים בכל הכוח |
| כל האור שרק אפשר לשאת |
| בלי להסתנוור, בלי להישרף עד כלות |
| כל מה שבהיר כמו האמת |
| כל מה שהיה צריך להיות לך יביאו המוני פיות |
| שדונים ומלאכי שרת |
| לחייך! ליופייך! לכאבך! כל האור שרק אפשר לשאת |
| וההיא עבדה קשה אל תוך הערב |
| היא כזאת - לוקחת אחריות |
| רק עינייך התעקשו למרוד בלי הרף |
| ישירות, בעקיפין |
| בדיוק , בערך כי נושלת מכל ברירה אחרת |
| פזמון: |
| כל האור שרק אפשר לשאת |
| בלי להסתנוור, בלי להישרף עד כלות |
| כל מה שבהיר כמו האמת |
| כל מה שהיה צריך להיות לך יביאו המוני פיות |
| שדונים ומלאכי שרת |
| לחייך! ליופייך! לכאבך! כל האור שרק אפשר לשאת |
| הלידה היתה סבירה, כולם חיכו לך |
| עייפים ונרגשים איך יקראו לך |
| וכולך היית עתיד, חייך צפנו לך |
| כמה אור שרק תוכלי לשאת |
| מעבר: |
| x2 |
| פזמון |
