פתיחה: |
אל תלכי במורד של מסדרון אינסופי |
כל הדלתות מובילות לחדר אחד |
חדר ריק, על הגג שלו הגשם דופק |
הוא מספר, מספר לך שאת לבד |
פזמון: |
התקרה בו כחולה |
וכחולים הקירות |
ותלויה בו מראה |
שמראה מה היה יכול להיות |
בעולם מקביל, שם אנחנו אוהבים תמיד |
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה |
בעולם מקביל, שם הלב אף פעם לא רגיל |
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה מכאן |
צל חיוור, על פניה מתגלה מסתתר |
היא רגועה, כשסוסים רצים לה בדם |
קצה חיוך, היא רוצה רק לשקוע נמוך |
אל הפנינים, שזורחות על קרקע הים |
מעבר: |
x2 |
פזמון x2 |