פתיחה ומעברים בפסנתר: x2 |
בבית קפה בצהרי היום |
פתאום היה לי קצת קשה לנשום הלכתי |
ממקום למקום. וזה מצחיק שכבר עברה שנה |
אבל בתוכו שום דבר לא השתנה |
אחרי כל כך הרבה זמן זה עוד אתה |
אותו מעבר |
שלא תבין יש לי חיים וכמה חברים טובים |
ובטח אתה יודע את האמת |
געגועים הם הילדים של הבדידות |
אותו מעבר |
שכבר היכרתי כמה אנשים |
הכי עניין אותי לראות אם הם דומים |
או לא דומים לך אם בלעדיך אז עדיף לבד |
כי בלעדייך זה עצוב עם כל אחד |
כי אני יודעת שזה לא אתה |
אותו מעבר |
אם שואלים אני עונה הכל בסדר כבר נרגע |
ובטח אתה יודע את האמת |
געגועים הם הילדים של הבדידות |
והלילות לא נגמרים שעות תקועות במחוגים |
כמו נצח בטח גם כואב לך |
געגועים הם גם הילדים שלך |
מעבר: |
x2 |
אותו מעבר |