אז הייתי מלאת אהבה |
כעוברת לפני התיבה |
מתעטפת ונפשי חשופה |
עדיין הטעם מתוק |
אף על פי שמזמן ורחוק |
בימים שבהם הטוב עוד היה מנצח |
במשעול התמימות |
אז פסעתי בצעד להוט |
בעולם שנראה כמו חידה |
שאני עוד מעט אפצח |
מאיפה היה לנו אור |
ומאיפה ידעת לבחור |
במילים שכל כך עמוקות התנגנו בי |
ולפרוט על נימים |
שהיו חבויים רדומים |
שהאירו חיים בדברים סוערים שמיד נענו בי |
אז הייתי מלאת אהבה |
כעוברת לפני התיבה |
מתעטפת ונפשי חשופה |
כן הייתי מלאת אהבה |
כעוברת לפני התיבה |
ואלוהים יודע |
שנגעת בי כמו ששיר נוגע |
ובאו ימים אחרים |
ולילות ארוכים וקרים |
כמה חדים ופוצעים רסיסי הירח |
כל המילים הטובות |
שפתאום נעשו מכאיבות |
בין שברי חלומות אבודים |
שט הלב השבור הסולח |
מעולם לא חזרת לשאול |
איך חזרתי אני מן השאול |
לעולם שהפך לחידה שכבר לא אפצח |
איך הבנתי אט אט |
כי מאותה נקודת המבט |
לא הייתי בצד של הטוב או שהוא כבר לא מנצח |
מעבר: |
x4 |
כי הייתי מלאת אהבה |
כעוברת לפני התיבה |
מתעטפת ונפשי חשופה |
כן הייתי מלאת אהבה |
כעוברת לפני התיבה |
ואלוהים יודע |
שנגעת בי |
נגעת בי |