אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| הוא חזר מהצבא |
| הוא נראה עייף נורא |
| אבל עוד מעט הוא כבר |
| מגיע |
| שביל ישן שבשכונה |
| הוא חוצה לאהובה שמחכה |
| השכנים שבחלון |
| צוחקים, עוברים לדום |
| באפו הריח של הבית |
| לאמו שבכניסה |
| הוא מחליף ת'דאגה בנשיקה |
| פזמון: |
| אבל בתוכו אקדחים שלופים |
| אנשים בוכים הקוצים פורחים |
| אבל בתוכו אקדחים שלופים |
| זה תמיד כואב כשהפצעים פתוחים |
| בחלון כוכב עולה |
| היא רואה אותו בוכה |
| ואומרת גם אני פוחדת |
| הוא עונה לה זה קשה לעזוב דבר יפה |
| כמו שאת. |
| פזמון: |
| אבל בתוכו אקדחים שלופים |
| אנשים בוכים הקוצים פורחים |
| אבל בתוכו אקדחים שלופים |
| זה תמיד כואב כשהפצעים פתוחים |
| מעבר: |
| פזמון: |
| אבל בתוכו אקדחים שלופים |
| אנשים בוכים הקוצים פורחים |
| אבל בתוכו אקדחים שלופים |
| זה תמיד כואב כשהפצעים פתוחים |
| מעבר: |
| x2 |
| וברדיו יש שיחה |
| דמות בכירה בממשלה |
| מרגישה שהשלום מגיע |
| הוא יושב בתחנה |
| הוא נרדם בישיבה |
| וחולם |
| עליה. |
