על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
נורית גלרון ושלמה ארצי - מעביר דף
מחבר ומלחין: שלמה ארצי
|
ועכשיו זה הזמן לדעת כבר מה
|
|
צפוי לנו מהשמים
|
|
האם את יודעת למה התכוונה
|
|
זאת שאמרה שהחוכמה היא כמו מים
|
|
ונדמה שנהיינו, בלית ברירה
|
|
יותר ויותר קרובים
|
|
אנחנו כמו זוג לאורך שדרה
|
|
פשוט הולכים והולכים
|
|
ולאור הדברים הפשוטים באמת
|
|
אנחנו חיים את חיינו
|
|
למשל בלי הסברים רק לקבל ולתת
|
|
זה לא קל אבל מה יש עוד בינינו?
|
|
אני נזכר לפעמים בילדות שהייתה
|
|
לפני זמן המחשב וההיי-טק
|
|
על פסי הרכבת מחכה לקטר
|
|
וכשהוא בא אני צועק
|
|
כן, היו אלה חיים טובים
|
|
כמו שאומרים האופטימים
|
|
ולפעמים חיים מוזרים כך אומרים
|
|
המיסטיקנים הסינים
|
|
ואולי אלה חיים גדולים
|
|
הרי חיינו אותם בטירוף
|
|
תסתכלי עליי ותראי
|
|
קצת שמח קצת עצוב
|
|
וכשאני שוב לובשת שמלה לבנה
|
|
אתה שואל מה קרה לך ולנו
|
|
הרי פעם לבשת את אותה השמלה
|
|
בנובמבר כשהתחתנו
|
|
כן ברור לי שאת רוצה לפעמים
|
|
לחזור אל הדברים שהיו
|
|
גם אני רוצה את אותם הדברים
|
|
בגלל אותו הדבר בדיוק
|
|
ועכשיו אל תדבר רק תבוא אליי
|
|
בשקט בשקט בחדר
|
|
כמו שני חברים שאבדו בחלל
|
|
שימי לב כבר אמצע נובמבר
|
|
שוב נופלים העלים - זה הזמן השקט
|
|
מה צפוי לנו מחר לא נדע
|
|
אני עוטף אותך בחום ורוקד
|
|
ומעביר לנו עוד דף
|
הודפס ב -
