פתיחה לאורך הבית הראשון ובסיום: x8 |
משייט בדמיון בוהה אל תקרה לבנה |
עוזב וחוזר אל העדר |
צללית של אימה זוחלת אליו |
שואבת אותו מהשקט שקט |
יש ענן של אבק סימני מאבק |
הוא כבול ומובל אל החדר |
נופל מרגליו מלקק את פצעיו |
ובאוזניו היא שואגת שקט שקט |
זאת היתה המורה לאטימות שימושית |
שחיפשה בו ילדות מפוקפקת |
כל חלון של דמיון היא סתמה עם בטון |
דאגה לאטום את החשק |
יש חשש מבוסס שעם השנים לא נמס |
שבאוצר המילים היא מוגבלת |
החוצה לצד לקום לשבת שקט |
שקט שקט שקט |
סיום: |
מעבר: |
x4 |
סיום כמו הפתיחה |