על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
מאיר אריאל - שיר כאב
מחבר ומלחין: מאיר אריאל
שיר כאב, עובר ושב
|
איזה מזל אני שר עכשיו
|
שיר כאב, כל פעם חוזר
|
אז אני שר עכשיו - אולי זה עוזר
|
תפסה לה צעיר ערבי משכיל
|
דווקא אחד שהכרתי
|
אפילו ראיתי איך זה מתחיל
|
לילה אחד השתכרתי
|
הרגשתי איך שזה זוכר לי
|
מתחת לרגליים
|
ואיך שזה אוכל אותי עד קצות הציפורניים
|
טוב אני לא יכול להקיף אישה שלוש מאות
|
שישים וחמש מעלות
|
תמיד נשאר לה סדק דרכו
|
היא יכולה פתאום להתגלות
|
לעובר שב בא לוקח
|
כל מה שהיא רוצה לתת
|
היא רק חוטפת לעצמה, עוד רגע אחד רוטט
|
צעיר ערבי משכיל עד קצות הציפורניים
|
צעיר ערבי שמסתכל ישר בעיניים
|
מורה באיזה כפר במשולש
|
משתתף בבימת חובבים מעורבת
|
של המועצה האזורית שלנו - המעורבבת
|
היא ואני יוצאים כבר די הרבה בעצם
|
איפה היא איפה פוליטיקה
|
היא עוד בכלל מוצצת
|
משוגעת על תאטרון היא רק לא אחת מאלה
|
אבל אם יש איזה חוג בסביבה
|
אז למה לא אפילו עם אלה
|
היתה הולכת למפגש פעם בשבוע
|
וחוזרת עם איזה דש באופן די קבוע
|
עם איזו התנשמות, עם איזה סומק על הלחי
|
מבטה החי היה דוקר אותי לבכי
|
הזמינה אותי למסיבת השליש
|
הם הציגו תרגילי קשת
|
בתנועה למגע הוא עשה לה מיתר
|
היא ענתה לו קשת
|
היה באמת תרגיל יפה
|
הרבה מחיאות כפיים
|
צעיר ערבי שהכרתי מסתכל בעיניים
|
אחרי המסיבה הוא הזמין אותי
|
ואותה אליו למרפסת
|
שתינו קפה שתינו קוניאק
|
אימו מדי פעם נכנסת
|
הוא דיבר על תיאטרון כאפשרות של גשר
|
"אפשר להגיע להבנה!"
|
היא ניגשת אליו נרגשת
|
הסתכלתי לפה הסתכלתי לשם
|
לכל הכיוונים הסתכלתי
|
ולאן שלא זחלתי בשתי עינייו נתקלתי
|
לא יודע מה הוא רצה בעצם להביע
|
אני רק המשכתי את עצמי בקוניאק להטביע
|
אי שם במרחב נבחו כלבים לירח
|
זזים אמרתי, מאוחר, חכה
|
אמר, מה אתה בורח
|
אולי תשארו ללון אצלי הציע במפגיע
|
אתה הרי כל כך שתוי - אמרתי לו נגיע
|
לאן תגיעו הוא אמר מביט בי בעיניים
|
החזרתי לו מבט זר קתי ירושלים
|
זה לקח לו קצת זמן להביא חיוך
|
הוא לא הזיז עין
|
אחר כך הוא דיבר אלי ישר אל תוך היין
|
בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית
|
יושב ערבי עם נרגילה
|
אפילו אם זה מתחיל בסיביר
|
או בהוליווד עם הבה נגילה
|
אמרתי לו ביידיש היא שופטת בינינו
|
בתוך בועת שתיקתה שוב נתקלות עינינו
|
הודפס ב -