פתיחה: |
לים היא נותנת לי לא |
וזה לנו קיץ שלישי כבר |
לשמש לחול רק לי לא |
והיא עוד עונה לשם תקווה |
תתארו לכם |
ויש לה אנדריאו אחד |
חתול שמצאה בקפריסין |
כבר שבע פתה גם שוחד |
אך הוא לא רעיל הוא קפריסי |
תתארו לכם |
הפיקניק בראש הניקרה |
בלילה מלא של ראש חודש |
לרוח היא כה התמכרה |
כאילו היה רוח קודש |
תתארו לכם |
פזמון: |
תוך כדי הפזמון: |
אז מה אני צריך את כל הליריות הזאת |
עם כל הסימליות אשר בינה לבינה |
וכמה זמן יכול נואף פשוט להתחזות |
אני חוזר לבלומה לילדים לשכנה |
גופה זה חלקת מכרזים |
מופלאת גמישותה בין קוויה |
שכמה מהם מופרזים |
כמו מספר מאהביה |
תתארו לכם |
הנה היא גבוהה ורזה |
ופעם היא חץ ופעם קשת |
חולמת להיות הכרזה |
או איזו ספינה ממוקשת |
תתארו לכם |
דממה מקצה אל קצה |
הכל סקרנים כבר לדעת |
פתאום פה נפצה קול יוצא |
או אז ברבים היא נודעת |
תתארו לכם |
פזמון |
קבענו פגישה בסיבוב |
היא באה לשם עם אנדריאו |
גנב לי את כל הליבוב |
המתנמנם באבריה |
תתארו לכם |
חזרתי לבלומה עייף |
או אז בדמעות באה תקווה |
בקשה שאגיש לה כתף |
וזה לנו לילה שלישי כבר |
תתארו לכם |
כך שטה ספינה אין חושד |
אך יש מתקתק בה למטה |
שעון שהצמידו לו שד |
כך תקווה שטה לה שטה |
תתארו לכם |
פזמון |
מעבר: |
x2 |
אשר עוד עונה לשם תקווה |
תתארו לכם |