על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
מאיר אריאל - מזכרת למאוננים
מחבר ומלחין: מאיר אריאל
| אני בתל אביב את בחיפה עומדים בתחנה ומחכים |
| עולים על הרכבת היפה זזים מתחיל משחק המרחקים |
| בהיפגש הרכבות ביעף נרצה אך לא נלכוד אפילו שביב |
| כי דווקא אז הרי נניד עפעף ולהרף עין יחשך הכל סביב |
| וכשיואר שנית כל מה שמסביב אז נהיה כבר בחיפה בתל אביב |
| חתיכת פגישה איך את מרגישה |
| מה את מרגישה עכשיו |
| לוקחים מונית נוסעים אל המלון עולים לחדר שש שלוש ארבע |
| את מתפשטת בדרכך אל החלון אני רק רגע, הנה אני כבר בא |
| עומדים שעה במים נשטפים יוצאים אל החלון אויר קטיפה |
| אור אורנז'אד על גוף עם נטפים שמוסיפים דגדוג ללטיפה |
| עד שנקוית שלולית מרגל יחיפה על הרצפה בתל אביב ובחיפה |
| (הרמונית הבית בלי מילים וסולו חצוצורה) |
| אנחנו בו זמנית יורדים לחוף המלח בנחירייך בנחירי |
| שולחים מבט רחוק אל האין סוף ושם פוגשות עינייך את עיני |
| בשמש השוקעת לאיטה אנחנו מתראים את כה יפה |
| עד חושך את איתי אני איתך ומה לי תל אביב ומה חיפה |
| כן כך זה טוב זה טוב לחוד לחוד יחדיו |
| אך מה בעצם את עושה עכשיו עכשיו עכשיו |
| עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו |
הודפס ב -
