על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
מאיר אריאל - אולה בבו
מחבר ומלחין: מאיר אריאל
היה פעם גבר אימתן ואפלול
|
בעין שמאלו צמח לו תבלול
|
ושני משושים לו דוגמת השבלול
|
וראש משושה מיובל וחלול
|
ושמו היה אולבבו
|
הלך אולבבו לקצור בשדה
|
לשם על קביים היה מדדה
|
במקום אצבעות ימינו יש אנקול
|
אך לא התאונן, לא השמיע הוא קול
|
אלם היה אולבבו
|
וכך בשדה נערמו גל אל גל
|
לפתע פתאום נשבר המגל
|
אך לא התבלבל אולבבו הנ"ל
|
קצץ באנקול עלעל עלעל
|
מוזר היה אולבבו
|
ולילה ירד, אך הוא עוד קצר
|
תנים יללו, נסר צרצר
|
האיר לו ירח גדול וחיוור
|
שאין בו כל צורך, כי בבו עיוור
|
הו ביש גדה אולבבו
|
ירדה שעת חצות רוחצת בטל
|
שעה של ניסים, שעה של מזל
|
אותה עת קטם אולבבו עלעל
|
שפתע הפך ויהי לתלתל
|
ולא הבין אולבבו
|
תלתל לתלתל, קווצות, מחלפות
|
כל זה נהפך לבנות יער יפות
|
ובבו הרגיש איך מומיו נמסים
|
ואיך הוא הופך לגבר מקסים
|
תמה לו אולבבו
|
אמרו הבנות בין דיצה ולצון
|
ראה גם ראה כוחו של רצון
|
חייך אולבבו כפרסלי אלויס
|
אשרי היכול את מומיו להביס
|
סחתיין עליך אולבבו
|
שלח את ידיו לאחוז,
|
אך פתאום נגוזו כולן,
|
כי צץ שחר אדום
|
ושוב הקביים ושוב האנקול
|
ושוב התבלול ושוב ללא קול
|
כן שוב אותו אולבבו
|
לא שרתי זאת סתם, זהו שיר חינוכי
|
מחקנה, בנות, את החיוכים
|
את זה סיפורי אם תזכורנה תמיד
|
שוב לא תשתמשנה בתאלידומיד
|
ולא יהיו אולבבויז
|
כן לא יהיו אולבבויז
|
הודפס ב -