עולה נגמ"ש על קו רקיע |
ומתנמנמת הדובה |
על בטן מלאה קליע |
הוא ארץ ארץ חבובה |
ומנסר גלגל ירח |
בין עננים הנה הוא בא |
מרחב קצר מהשתרע |
הוא ארץ ארץ עקובה |
ומשתלחות ריבוא עיניים |
חייתו מדבר חייתו אדם |
ואין מותח קו ביניים |
ואין מבדיל בין דם לדם |
יורד הכוח אל העין |
למצוא מסתור למצוא מלון |
והדובה עוצמת עין |
ומתהפכת בצפון |
ובהיפגש נשים בערב |
וריח תבשילים עולה |
מרפסת קיץ על חוד חרב |
לאור ירח הפנינה שהוא דולה |
(מתוך ענן הקונכייה) |
אולי מחר נדע לדעת |
אולי לדעת עוד נמות |
אולי מחר נזכה לגעת |
אל צווארך זה השמוט |
ובהעלות שולי רקיע |
ובהידרש אל הכתובה |
נגמ"ש עם בטן בלי קליע |
וכמו נמוגה הדובה |
מעבר: |
x4 |
למדו למוד בכל הכח |
למדו למוד כהידרש |
למדו למוד ואל תת שכוח |
אולי מחר עוד ניפגש |
(אם לא מחר אולי בשש) |