שוב אני מוצץ גבעול |
מתחת גשר מט ליפול |
כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת |
שוב אני מתחיל לשאול |
מה לרצות מה לאכול |
כשהנמלה העינינית אותי מודדת |
אחת לאיזה זמן מוגבל |
אני נשמט אביון ודל |
ממרוץ הכרכרה המשתקשקת |
נפלט משצף מעגל כמו שוקע תחת גל |
כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת |
ואבא תמיד אומר תעזבהו יום |
יעזבך יומיים |
העגלה נוסעת אין עצור |
קפצת ממנה היום חלפו שנתיים |
והנה נשארת מאחור |
צולל חופשי ללא מצנח |
לכל הכיוונים נפתח |
והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת |
כך שבנתיים אני נח |
כך כמו שאני מונח |
כשהתאוצה שמעלי שוב ושוב דורסת |
עני ורש ומרושש מביט בנשל הנחש |
לו רק יכולתי גם אני כך להגיח |
בהשלי בלי כל חשש |
תרבות של אור אשר יבש |
וכמו חדש למחוז חפצי הגיע |
אך אבא בשם אומרו תעזבנו יום |
יעזבך יומיים |
העגלה נוסעת אין עצור |
לא קפצת עליה היום חלפו חודשיים |
והנה נשארת מאחור |
אך אבא בשם אומרו תעזבנו יום |
יעזבך יומיים |
העגלה נוסעת אין עצור |
לא קפצת עליה היום חלפו שבועיים |
והנה נשארת מאחור |
וגם היית לי בחורה |
קצת פראית קצת לא ברורה |
אך לא הגיע לה שאשתגע |
אז במכונית שכורה הרסתי לה את הצורה |
ועכשיו אני מתגעגע |
לך תצא מזה עכשיו |
איך תצא מזה עכשיו |
מוצץ גבעול תחת איזה גשר |
מי צריך אותך עכשיו |
מי בכלל זוכר אותך עכשיו |
ולך תתחיל למצוא שוב את הקשר |
ואבא חוזר ואומר... |
מעבר: |
x2 |
כן אבא חוזר ואומר... |