פתיחה: |
שני מקסיקנים על רכס |
שמש גבוהה במרום |
אומר האחד: היי חואן פקח עינייך |
אתה עוד תיפול לתהום |
חואן, כמו שהוא מהלך לו |
שקוע באיזה חלום |
לא פוקח עיניו, מחייך ומגחך לו |
חוזה, איפה יש כאן תהוווווום |
פזמון: |
עברה דקה, עוד דקה עוד דקה |
עד אשר שמע חוזה את הדפיקה |
מעברון: |
למרות שכאילו אין טעם |
חוזה מנסה צעקה |
והוא לא מאמין אבל פעם אחר פעם |
עולה אל אזניו מן אנקה |
חוזה משלשל מייד חבל |
איזה עשר דקות כך עוברות |
כן ימשוך וימשוך, הוא נכון לכל סבל |
חואן, שתי ידיו קצת שבורות |
פזמון |
חוזה צועק: תפוס ברגליך |
חואן, גם רגליו לא כתיקנן |
חוזה לא נואש: אז נסה בשינייך |
"בסדר", עונה לו חואן |
חוזה כורך את החבל סביב סלע |
כורך ומושך וכורך |
חוזה, ידו עשה נפשו סלע |
נושך בשפתיו ומושך |
כי הוא סופר דקה, עוד דקה |
עוד דקה, עוד דקה |
עד אשר שמעו אוזניו את הדפיקה |
זה סיפור על |
שני מקסיקנים עם כח |
נגד גברה קדומים נוראים |
חואן כבר מתחיל את החבל לקרוע |
בלחץ שיניו הפראי |
חוזה, ידו כבר מתרופפת |
נגלים פני חואן המסכן |
יו, חואן |
"אתה חי?, עונה חואן: "כן |
פזמון x2 |
מעבר: |
x4 |
לפי כך מוסר השכל: מי שנדפק פעם אחת |
לא יכול להיגמל מזה |