לפעמים כשאת מתעייפת |
כך פתאום בלי סיבה |
והדרך הולכת חוזרת |
כך נראה לו את הנקודה |
ועוד חורף חלף והנה עוד נגיעה |
ורק הים הים |
והבוקר מביא איתו דרך כה עסוקה בריצה |
בין לבין למצוא את הערך |
לראות ברגע תשובה |
ועוד חורף חולף ועוד אותה הוויה |
ורק הים הים |
פזמון: |
וכשהליל יורד ובעצמך יותר עסוקה |
והעבר תוקף זיכרון ודמעה |
לו רק הים במילים להכות אהבה |
לו רק הים בצלילים ימחה נגיעה |
הים הים נשאר באותה התמונה |
הים הים נשאר באותה התמונה |
לפעמים כמו הרוח גונבת |
ממני עוד נשימה |
אצל הרים לוטף שלכת |
שבוית ארץ תמימה |
ואנשים רצים כמו אין מנוחה |
ורק הים הים |
מעבר: |
x2 |
פזמון |