פתיחה: x2 |
ובימים האחרונים ככה את עולה בי |
ומוציאה בי גם כאב וגם צחוק |
על הבטחות שלעולם לא יתקיימו |
ועל חלומות שהעתיד עוד ימחוק |
ובלילות שאת היית כל כך קרובה שם |
ורגעים בהם נפלנו מצחוק |
ואיך היינו דוהרים בכל הכוח |
רוכבים רוכבים אל איזה אופק מתוק |
מעבר כמו הפתיחה |
והסיפור הזה סופר ולא רק פעם |
לאיזה אוזן נגנבה אותה מנגינה |
אם עצובה ואם שמחה הייתה ברגע |
כן כה תלוי טיבה ברוחות העונה |
על רגעים שאת היית שם מחבקת |
על רגעים שכעסך בי נרגע |
ואיך היינו דוהרים בכל הכוח |
רוכבים רוכבים כך אל אותה זריחה |
פזמון: |
ובשתיקות בין הצלילים תמיד חלום מעיר בי |
מעמעם את הפחדים וזה נוגע בי עמוק בפנים |
רכוב כך על סוס פרא רץ דוהר אל כל הכיוונים |
נוגע לא נוגע בי |
מעבר כמו הפתיחה |
סופו של יום ומה עלייך אספר עוד |
על איזה רגע שם אשים תאורה |
על איך שבלילות היית כל כך אוהבת |
על איך שבבקרים שרפת את הזריחה |
מה ששם קרה תמיד יהיה בנצח |
גם אם לרגע נע בין טוב הוא לרע |
תמיד נהיה שם דוהרים בכל הכוח |
רוכבים רוכבים כך אל אותה שקיעה |
מעבר כמו הפתיחה |
מעבר: |
x4 |
פזמון |