אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה בפסנתר: |
| שלום לאמונות הרעות ולא להתראות |
| מרוב המנעולים שעל כל החלונות כבר אין כאן רוח |
| עליי להילחם בעצמי ברוחות |
| ולהשאיר חלון פתוח |
| אם אלף מילים לא הפיחו תקווה תראה מה שתיקה אחת שווה |
| גם אם ננעל בתוך עצמנו לא נרגיש בטוח |
| אני יוצאת להעיר את כל העיר |
| ומשאירה אותך לנוח |
| פזמון: |
| וזה מוזר |
| כשמגיע סוף הקיץ זה תמיד מזכיר לי את החורף שעבר |
| האנשים הולכים לאט |
| וגם אתה נוגע בי כאילו לא נגמר |
| על כל מה שעבר ומה שנאמר על לא דבר |
| אני לא מאמינה באמונות שמשאירות חלקות של חסר |
| אני מעדיפה לקחת רק זיכרון אחד מוצק |
| ולוותר על כל היתר |
| מכל האלבומים הישנים נותר לי רק להתגעגע |
| ללכת לשטח המופקר אולי הנחת איזו אבן |
| זה חודר לפעמים לעצמות אבל אף פעם לא לבטן |
| פזמון |
| מעבר: |
| x2 |
| שלום לאמונות הרעות ולא להתראות |
| מרוב המנעולים שעל כל החלונות כבר אין כאן רוח |
| אני יוצאת להעיר את כל העיר |
| ומשאירה אותך לנוח |
