ולפעמים כשאני מחייך |
אני רואה את הפנים שלו בראש שלי |
ומשכנע את עצמי בלב |
שאני לא דומה לו אני מישהו אחר |
כי תוך כמה חודשים |
אני מחליף את החיים בגרסה אחרת במשהו יותר נעים |
ובמקום האנשים יהיו לי מכשירים |
שיעשו מה שאני אגיד ולא מה אחרים |
פזמון: |
כי גם אני אוהב |
מלטף ומשקר |
כשמדברים על זה הרבה |
אני שותק ומסתגר |
והפנים האחרות שלי את מכירה אותן שנים |
נראות דומות אבל הם לא בדיוק |
כמו שאר האנשים |
מלטף ומשקר |
ולפעמים האהבה נגמרת החשבונות הישנים מהצגה אחרת |
וכל האנשים שהיו כאן והולכים |
משאירים אותי לבד בחדר נשיקה ונפרדים |
רק נשיקה ומשאירים את הדברים הלא פתורים עומדים |
החושך הוא חבר שלי ברגעים הכי יפים |
שותים ומנגנים ואוהבים אחד את השני |
כי ככה אנשים כשזה זמן ללכת |
נגמרות לי המילים |
פזמון x2 |
מעבר: |
x2 |
ולפעמים כשאני מחייך אז |
אני רואה את הפנים שלו בראש שלי |
ומשכנע את עצמי בלב |
שאני לא דומה לו אני מישהו אחר |