את הגעת שלובה עם חורף |
עם חיוך בשתי עיניך |
הסתכלת עלי וכבר הבנתי איך |
איך שלכת אהבה נופלת על אדמת חיינו |
מה עושים עכשיו שאל אותי ליבך |
כוכבים מעלינו כמו יודעים |
על כל מה שמתרחש |
לא עושים עניין |
לזמן לא אכפת לנו לאן |
את היית באיזה חודש וחיכינו כבר לילד |
כשנולד אני קראתי לו אביב |
כי הוא סימל תקופת ביניים |
כשחיכיתי בינתיים |
כבר לחופש ששום איש אינו משיב |
את בכית כשעזבתי לטובת ערוגות בכפר |
שם זרעתי התחלה שם קצרתי משפחה |
והנה קיץ שכוב לו בגינה ליד הילד |
שהביט בי ובשתי עיניו עצבות |
תחזור לאימא הוא לחש לי |
ואני פתאום הרגשתי |
איך החופש אט הופך לו לבדידות |
מעבר: |
מעבר: מעבר: מעבר: מעבר: x2 |
בחלון משפחה מטיילת |
וילדי כבר נרדם על הספה |
ופתאום את חסרה בליבי האור כבה |
מעבר: |
x2 |
אז עם סתיו חזרתי ועל צווארך הנחתי |
שרשרת הבטחות אמיתיות |
יקירתי אנא סלחי לי אני יודע שטעיתי |
אך כמו הטבע גם ללב ארבע עונות |