הרכין ראשו לשם שמים שמים |
נטש את כל הניצבים שם בקומה מעל |
ועם קצת אור שלא כבה עדיין |
מביט על מרצפות ונאבק בתוך חלל |
ממלא את שאזל מנסה להיות אחר |
ממה שהוא תמיד היה שהוא תמיד היה תמיד היה |
טומן ראשו בחול משפיל עיניים |
מתעלם מכל הסימנים חורק שיניו |
ועם קצת פחד שמשתיק בינתיים |
את הקולות ההם שמזמינים אותו לקרב |
מדבר הוא אל עצמו מנסה לחמוק |
מכל מה שאי פעם בו פגע |
אי פעם בו פגע, בו פגע |
נוסע בורח וזה אותו רודף |
עכשיו כל רעם בשבילו סימן |
בורח יודע לאן הוא כבר ילך |
וזה רודך אותו כל כך מזמן |
כל כך מזמן, כל כך מזמן |
הסתיר מחלפותיו עזב לו בית |
השאיר כמה ספרים פתוחים נאים על המדף |
עם קצת תמימות שלא עזבה אותו בינתיים |
סופר מכוניות שרק יקחו אותו מכאן |
לא משנה כל כך לאן לא משנה לכמה זמן |
שיקחו אותו מכאן יקחו אותו מכאן, אותו מכאן |
מעבר: |
x2 |
נוסע בורח וזה אותו רודף |
עכשיו כל רעם בשבילו סימן |
בורח יודע לאן הוא כבר ילך |
וזה רודך אותו כל כך מזמן |
כל כך מזמן, כל כך מזמן |