שמה גז הילוך ראשון |
עוד שעתיים בצפון הנה נמחק עוד קמט מהלחי |
מתחייך לו בכי בגרון |
ומתגלגל אל הלשון פותחת רדיו להקשיב |
זו תחנה שלא קולטים בתל אביב |
ואדי ערה משמאלי יד מונחת על שלי |
מאחורי עוד יום אחד מתוח, ים אחד מלוח |
שיר שנמרח על השולחן מול המטבח |
וזה בסדר להיות שותק, עוד נתקרב ככל שנתרחק |
פזמון: |
ושם בתל אביב רחוק מהעין, שוכב על המיטה אחד שאוהב עדיין |
בקיץ שעבר הייתי מאושרת, מבוקר אחד איתו לבד , בסנדלים |
על שפת הכינרת |
במכונית על מאה חמישים |
יש שיר שכבר העיר את הכבישים |
לוקחת סיבוב באמצע החלטה לא לאבד שליטה |
כבר כמה זמן שכל החיים בבלגאן, פתאום הלילה מטפטף |
הקיץ הזה מזמן צריך להישטף |
פזמון |
שם רחוק מעיננו אולי לא נרדם, אולי חושב עלינו |
בקיץ שעבר לא הייתי מתארת אותי ואותך מול הזריחה מאושרים |
נוסעים לכינרת |
מעבר: |
x2 |
שמה גז הילוך ראשון |
עוד שעתיים בצפון הנה נמחק עוד קמט מהלחי |
מתחייך לו בכי בגרון |
הנה חולף עוד זיכרון |
איך שיר יודע להכאיב |
זו תחנה שלא קולטים בתל אביב |