אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| ואז אני נכנס לחדר, ושואל האם |
| כולם פה כלומר בסדר, כולם עוד חיים |
| ואת שרה עם גיטרה, געגועים לים |
| כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם |
| אני לא אספר הכל, רק איך חשקתי בך |
| וכשהמלחמה פרצה, חיינו במיטבח |
| וכשהמלחמה חלפה, כמו כל דבר חולף |
| הקמתי להקה, גיטרה בס ומתופף |
| פזמון: |
| והלהקה ניגנה בכוח כוח, את עצמה |
| והשדר צרח הפאנק הפאנק חזר לעיר |
| וכל נובמבר כשנהיה לנו עצוב וקר |
| נצמדנו זה לזה ושוב ניצמדנו לחיים |
| ואז אני נכנס לחדרו וראשך פרחים |
| הטלוויזיה כבר עובדת על האנשים |
| אז בואי נעשה שטויות, ונדבר אמת |
| אני אומר לך נתפשט, כדי להיצמד |
| אני לא אספר הכל, על איך עשינו מין |
| נצמדנו לאלוהים גדול, בתוך איצטדיונים |
| מישל מישל קראתי לך, ואת מזה צחקת |
| ובכיכר נצמדת אליי, במות אבינו יצחק |
| פזמון |
| מעבר כמו הפתיחה |
| וכך נצמדנו שם לאדמה, לכיבושים |
| אני רוצה לישון איתך, צרחת לי בכבישים |
| ולפעמים היית לוחשת לי, בין אנשים |
| בוא נתחתן, תעשה לי ילד, ותכתוב לי שיר |
| אני לא אספר על הכל, על האתמול ההוא |
| על כל הלהקות, על חברים שנעלמו |
| ובאור הערב הסתווי כשנהיה כבר קר |
| אנחנו נצמדים למוזיקה |
| פזמון |
| ואז אני נכנס לחדר |
| סיום: |
| מעבר: |
| x4 |
