ושואל מה את עושה, והם אומרים שהם לא יודעים |
ומחפש תירוץ לדבר עלייך |
ואחד מציע שאסע, בעקבות הידועים |
ולוקח ת'מכונית ונוסע אחרייך |
בכניסה לכביש המהיר, שסוללים כל החיים |
המכונית היא בית בעולם של קוקה קולה |
קונה לך ממתקים שאהבת למצוץ, כי זה טעים |
בשביל כוס קפה איתך, הייתי שם גם אלף דולר |
פזמון: |
אני נוסע, לא יודע |
לאן, לאן, לאן |
את היית בשבילי הכל |
וזה לא היה מזמן |
ושומע את קולך כמו אז, בין הדלת והחוץ |
צועקת "אלוהים, רחם עלי, שים לי קצת יוד |
חצי חיים עברו, ואיפה הם, מחשב בזהירות |
כמה עוד נשאר לבנאדם לחיות |
על דרך עפר ספוגת גשמים, עולה כדי לקצר את המסלול |
המכונית היא לפעמים כמו גונדולה |
חושב על כל המיואשים, שהתאהבו והתחתנו |
בשביל כוס קפה איתך הייתי שם גם אלף דולר |
אני נוסע, לא יודע |
לאן, לאן, לאן |
פעם היית בשבילי הכל |
וזה לא היה מזמן |
מזמן |
מזמן |
הו הו הו הו |
הו הו הו הו |
הו הו הו הו |
ושואל אם ראו אותך, אף אחד כבר לא ראה |
ומחפש תרוץ לדבר עלייך |
מטח יריות של מטורף אחד על ראש הממשלה |
אני בוכה עליו כשאני בוכה עלייך |
מכל החרא בעולם, תראי איך אני נראה |
הולך עם כאב בצד מרוב אהבה שלא עוברת |
ולאט לאט נרדם במכונית, כי לפעמים היא גם מיטה |
וחולם על כוס קפה איתך, על מה את חולמת |
מעבר: |
x2 |
פזמון |