ולי קראת פרח ועיניים |
אני זוכרת הייתי נשמה |
רק איתך מעל ריחפתי בשמיים |
פתאום נפלתי לבד לאדמה |
לא נותר דבר מלבד הגעגוע |
הזמן עובר לאט לאט |
שעה, שבוע |
כבר שנה כמעט והעולם רגוע |
ורק קולי זועק עכשיו |
תגיד מדוע |
הייתי בגן עדן ועכשיו הלב פצוע |
וזה סיפור כל כך ישן |
וידוע. |
ולי קראת פרח... |
החיים זרמו הכל היה קבוע |
איך שרנו אז, בשני קולות |
בלי זעזוע והיו לילות |
של צחוק ושעשוע אבל עכשיו יש בקולי |
מיתר קרוע הייתי בגן עדן |
ועכשיו הלב פצוע וזה סיפור כל כך ישן |
וידוע. |
מעבר: |
x4 |
ולי קראת פרח... |