אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| לאמא לא נשאר עוד כוח |
| ואבא לא ידע מה לומר |
| ביום שהחלטתי לברוח |
| הלב כמעט נשבר אבל הכל בער |
| כן, הכל בער |
| ולי חיכתה הרכבת. |
| הרגשתי כמעט כמו בסרט |
| והייתי בלי ספק הגיבור |
| חשבתי כבר על עיר אחרת |
| כשהיא ליוותה אותי כמו ברומן שטותי |
| הראש היה רחוק אצלה הסתמן הבכי. |
| היא רצתה אותי אבל אני נמלטתי |
| כי הים גדול והוא הכל יכול |
| אז היא מצאה אחר מסודר ומחזר |
| הוא פתח סוכנות והציע לה חסות |
| אחר כך היא שכרה איתו בית |
| והגיעה השמועה לאוזניי |
| משהו התחיל לכרסם בי |
| כבר מאוחר מדי עכשיו כבר לא כדאי |
| אין לאן לחזור |
| צריך להמשיך וללכת |
| קניתי לי חבר בשם דייגו |
| כמה בירות - זה כל מה שהוא לקח |
| אמר שזה ממיס את האגו |
| על הרצפה צנח הוא לא היה פרחח |
| היה טייס מורשה לקח אותי עד לוולנסיה |
| והוא לימד אותי את האקורד האמיתי |
| ואמר מכאן-אתה ממשיך לבד |
| צריך להקשיב ללב לים ולכאב |
| אם תפתח חלון תשמע את רוחות הצפון. |
| ואז היא לפתע הגיעה |
| בעינייה כבר היה הענן |
| אני לא יכולתי לעשות כלום |
| כשהיא איבדה עניין התרחקה מכאן |
| והסתגרה בתוך עולם |
| שכלום לא זז בו. |
| זוכר שנפגשנו על גשר |
| היה קר ולי לא היה מעיל |
| מרחוק ניגנו גיטרה וחליל |
| היא חזרה אליו להתנחם בזרועותיו |
| ואני המשכתי הלאה לבדי. |
| נאחז בתקווה של הבוקר |
| נאחז ברוחות הצפון |
| בדיסקו בלילה עם דייגו |
| אני יכול למות כשהוא מתחיל לשוט |
| ובצידו יש את הים יש את הדרך |
| מעבר: |
| x2 |
| סיום: |
