אנה תלכי, עלמתי האירלנדית |
אצבעותייך צהובות מניקוטין |
שיער של זהב גולש על כתפייך, |
מבט רחוק, כמו הים הצפוני. |
בדרכך חזרה אל אדמת אבותייך |
בערפל הכבד של ניורי טאון |
תעלמי מחיי כמו חלום לפנות בוקר |
קטר הרכבת מעלה עשן |
את לא היית רכה כמו פרח אנגלי |
אבל לילה אחד על כתפי את בכית |
אחר כל דקרת שוב כמו שיח קוצים |
והמשכת לעשן בשרשרת |
לאן את הולכת, עלמתי האירלנדית |
מה את לוחשת, המבטא לא ברור |
את עוד רגע עוזבת, ואני נשאר |
עם הלב השבור. |
מעבר: |
x2 |
סיום: |