יצחק שן זהב היה מפקד |
של יחידה מובחרת |
שמואל היה ילד |
חשב שהחיים זה סרט |
הדגל של שניהם נהיה סמרטוט סחוט |
אחרי שהם |
בקושי רב חולצו מדאון-טאון ביירות |
שן זהב עזב הכל |
והסתלק לניו יורק סיטי |
היו שמועות שהוא יועץ |
למחתרת בטהיטי |
ראו אותו באבו-דאבי |
במסווה של איש סוכנות |
מתאסלם עם נוצריה בהשגחת הרבנות |
היתה זו שעת בין הערביים |
שעה של מסתורין |
מעבר: |
שמואל הריח שיש איזה משהו באוויר |
והוא חיפש את שן זהב |
כמו מטורף בכל העיר |
עד שהוא נתקל בו במסעדה של תימנים |
בקצה רחוב ה- 42 פינת רחוב 60 |
שן זהב אמר לשמואל |
שמע יש איזה עניין |
לא סמים גם לא נשק אבל זה מסוכן |
שמואל אמר לשן זהב חבוב אני איתך |
אחרי הכל מה כבר מסוכן בשבילי ובשבילך |
היתה זו שעת בין הערביים שעה של מסתורין |
אותו מעבר |
שן זהב הכניס את שמואל בסוד העניינים |
מעורבים בעסק כבר יותר מארבעה מימדים |
מדובר במבצע נועז נגד כל חוקי הזמן |
ההוראות באות ישר מלמעלה |
הצופן קשת בענן |
אותו מעבר |
השניים כבר עמדו לצאת |
לקראת הבלתי ידוע |
כשהופיעה נערה יפה בלבוש צנוע |
אמרה שהיא רבקה גור-אריה מברוקלין |
מחצר של רב |
קרובה בעצם די רחוקה של יצחק שן זהב |
היתה זו שעת בין הערביים שעה של מסתורין |
אותו מעבר |
שמואל הזמין את רבקה לשבת מאחור |
שן זהב ליד ההגה נסע שעות בלי לעצור |
היה זה לילה בלי ירח על כביש לוטה בערפל |
רבקה שאלה לאן והם ענו לעזאזל |
אותו מעבר |
היא צעקה היי יש תהום ממש ממול |
שן זהב נרגש לחש כן זהו קו הגבול |
כשרבקה הבינה שהם לא יעצרו |
היא קפצה מן המכונית |
הם נבלעו בסדק אור |
שכמו ברק חתך באפלולית |
היתה זו שעת בין הערביים |
שעה של מסתורין |
אותו מעבר |
שן זהב ושמואל |
עד היום עוד לא חזרו |
ב- סי.אן.אן דווח על חור שחור |
במקום שהם קפצו |
אומרים שהם גברו על כוחות |
הכובד והמשיכה |
ראו אותם בו זמנית בטקסס |
בבת ים ובחיפה |
אותו מעבר |
ורבקה גור-אריה התעוררה בקדומים |
חיפשה על המרקע לשווא |
תוכנית עם שורשים |
מדי פעם היא נזכרת בשמואל |
וביצחק שן זהב |
ולעצמה חושבת מעניין איפה הם עכשיו |
היתה זו שעת בין הערביים |
שעה של מסתורין |
כן היתה זו שעת בין הערביים |
שעה של מסתורין |
מעבר: |
מעבר: |
x4 |
סיום כמו המעבר |