אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| ככה קרה, לא היתה לך ברירה |
| רק ללחוץ על ההדק, לסגור את הסדק |
| הרעש הזה לא עשה לך את זה |
| העדפת את השקט, הרגשת משותקת |
| לא שלך, ואיך הוא אוהב אותך |
| ככה צוחקת, קטנה ומודחקת |
| השלכת את הכל, לא יכולת עוד ליפול |
| כי היית כבר למטה, כבר למטה... |
| פזמון: |
| את רצה הביתה מטירוף מתמשך |
| לאבד את עצמך לרגליו |
| את רצה הביתה |
| להשיב את עצמך לעצמך מנשימותיו |
| את רצה הביתה |
| אל החום המוכר מעוד יום מנוכר |
| הביתה הביתה, אל השקט שלך ששומר אותך |
| מעבר: |
| ככה קרה, שאת מכורה |
| לגופו הפתוח, לבוא ולנוח כרעם בהיר |
| הוא מנסה להסתיר בקולו הקורא לך |
| את מה שחסר בך, |
| ובכלל, זה עולם מבולבל, |
| מתפוצץ מכל עבר, מרוח בשקר, |
| קל לגלוש, לאבד קצת את הראש |
| אז את שטה, ואת שטה... |
| פזמון |
| מעבר |
| אין פנסים, רק שבילים מכוסים |
| ערפל מתבהר לסלוח, |
| אין זיכרון, רק הבהוב אחרון |
| שמנסה להחזיק אותך בכוח |
| אין אהבה, רק הרגל שכבה, |
| אז אל תתני לו את ליבך לבטוח |
| אין אשמה, יש רק חומה! |
| לנפץ! לשבור! לפרוץ! לסדוק! בכוח! |
| אין פנסים, רק שבילים מכוסים |
| ערפל מתבהר לסלוח, |
| אין זיכרון, רק הבהוב אחרון |
| שמנסה להחזיק אותך בכוח |
| אין אהבה, רק הרגל שכבה, |
| אז אל תתני לו את ליבך לבטוח |
| אין אשמה, יש רק חומה! |
| לנפץ! לשבור! לפרוץ! לסדוק! בכוח! |
| מעבר: |
| x2 |
| פזמון |
