אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| יום יום כשאת עוברת כאן בתשע |
| אנו לך שורקים מן הסולם |
| ותאמיני לנו - זהו פשע |
| שאת לא עוצרת מעולם |
| כשאת לובשת את השמלה האדומה |
| אז בבנין לפתע צומחת עוד קומה |
| ולו ידעו הפיגומים לשיר |
| כי אז שמעו אותם בכל העיר. |
| פזמון: |
| את אולי קטנה אבל כתפנו איתנה, |
| וכל חיוך שלך אצלנו חג |
| יש לך פה ענין עם פועלי בנין |
| שאוהבים אותך עד ראש הגג. |
| את משגעת פה את כל הנוער |
| את יפה בכל התסרוקות |
| כשאת עוברת בעקב גבוה |
| את שווה סימפוניה של שריקות |
| כשמביטים למטה מגובה המנוף |
| זו את שמקשטת בשבילנו את הנוף |
| אמרי מילה ונטפס איש איש |
| מן הקומה העשירית לכביש |
| פזמון |
| אם גם היום תפני אלינו עורף |
| אנו נדבר עם הקבלן |
| ונשבע לו שעד סוף החורף |
| לא נוכל לגמור את הבנין |
| אך אם תעיפי הנה מבט אחד קצר |
| מיד תראי שאנו גומרים אותו מחר |
| ומן הגג הבנאים שלך |
| בלב אוהב ישליכו פרח לך. |
| פזמון |
| מעבר: |
| x2 |
| יש לך פה ענין עם פועלי בנין |
| שאוהבים אותך עד ראש הגג. |
