אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| כתב ידך הלא מוכר לי, וקולך המהפנט |
| צלצולך הטלפוני, שכנע אותי לצאת |
| מהבית החם אל הרחוב הקשה, אל העולם. |
| התפלתלי כשקראת לי |
| כי אסור היה לי אז |
| לפרש את סימניך כאותות של אהבה |
| כבר שכחתי מתי עפתי |
| ומתי את כל חושי איבדתי כך. |
| פזמון: |
| האם שמת לב אני בקשתי, רק דברים שאין |
| מקומות אבודים סימנים של אש |
| חיי בתל-אביב, הסדרים רומנטיים |
| התבוננות פנימית ומה שהאמנתי |
| כך יצאתי אל הדרך, כשהגעתי באתי |
| נעמדתי בדלת מה ידעתי לא ידעתי |
| התפשטתי וזזתי כמו מטורף בחדר |
| אלוהים אמרת שבוע תשאר פה |
| גם אני הרגשתי כך, |
| כי אני נבראתי לך. |
| אנשים שלא עמדו בקצב החיים הזה |
| השתגעו, התאבדו או הלכו לעזאזל |
| בחשכה בבית החם, זה קורה. |
| מעבר: |
| x2 |
| פזמון |
