את יושבת הלילה בחדר |
מסדרת מדף של ספרים ישנים |
לימים את תביני שאין זה מקרה |
שמצאת דווקא דף מקומט משנים |
פזמון: |
הוא כתב לעולם לא תהיה לי אחרת |
והשמש זוכרת כה נשבעתי לך כאן |
עד יומך האחרון לא תדעי מהו עצב |
ותשבי ערב ערב, עימי בשולחן |
אוי מילים, מילים |
אוי מילים |
כבר שבוע הוא לא מסתכל בך |
וגם כשלבשת הטובה בשמלות |
לימים את תביני שאין זה מקרה |
זאת הדרך שלו להגיד לך שלום |
מעבר: |
x4 |
פזמון x2 |