על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
מוקי ויזהר אשדות - מטעי הדובדבן של אוקראינה
מחבר: אלונה קמחי
מלחין: יזהר אשדות
מלחין: יזהר אשדות
| פתיחה ובמהלך השיר: x2 |
| נוסעים בדרכים מכוסות בוץ |
| בוולגה שנת שישים ושמונה |
| תגידו, איך קראו לבירה הפושרת הזו |
| ששתינו אתמול בערב? |
| אני שומע צחוק מרוחק שמגיע משדות החיטה |
| אני שומע את האקורדיון שיצא מכיוון |
| והכוכבים בשמיים האלה הם הכי בהירים |
| בתוכי, בתוכי |
| מטעי הדובדבן של אוקראינה |
| בתוכי, בתוכי מטעי הדובדבן |
| פזמון: |
| שוב לרוץ בין השלגים בשבילי הזמן |
| יחפים ושיכורים מפריחת הדובדבן |
| x2 |
| מעבר כמו הפתיחה |
| העיר אפורה טובלת בשלג רטוב |
| אומרים שהיא כמו לונדון |
| במובן מאד מסוים כרזות ענקיות |
| של לנין סיסמאות המפלגה |
| תורים אינסופיים לאפונה ותפוחי אדמה |
| ובשוק הסוחרים הגרוזיניים |
| מוכרים דליים של פרחים |
| מזוודות מלאות תפוזים |
| כל כך קר - לעולם לא אספיק להגיע הביתה |
| כדי להשתין |
| ואני שומע את המלאכים שרים |
| על מהפכת אוקטובר |
| אני שומע את הצוענים |
| מתווכחים ליד בית העלמין |
| והדגלים האלה הם ציפורים אדומות עצומות |
| הי, תקשיב לקולם של נערי המקהלה |
| בתוכי, בתוכי |
| מטעי הדובדבן של אוקראינה |
| פזמון |
| יותר מכל אני אוהב את המצעד |
| באחד במאי מעל כתפיו של אבי |
| אני משקיף על ים ללא גבול |
| של דגלים ובלונים |
| והכפתורים במדיהם של אנשי הצבא |
| מסנוורים בשמש |
| יכולתי להריח את השיער שלו |
| ריח אבק ונוצות גוזלים |
| וכשהוא מת, הבית היה מלא בלילך |
| וסיגליות מפני שהיה אפריל |
| ואני שומע את תזמורת הצבא האדום |
| וכל הנשים מריחות מבושם "מסקווה האדומה" |
| והצבא הזה הוא החזק והטוב שבצבאות |
| והיום הזה הוא המושלם הימים |
| הי, הקשיבו כולם |
| לתרועת החצוצרות הזהובה |
| שבתוכי, שבתוכי |
| בתוכי, בתוכי |
| מטעי הדובדבן של אוקראינה |
| בתוכי, בתוכי מטעי הדובדבן |
| מעבר: |
| x4 |
| פזמון |
הודפס ב - 
