אדם נסגר בעולמו למרות שכל הסימנים אומרים לו |
בוא אל פתח דלת הנה מחר כבר פה |
קום וצא אל אור השמש אל מרחבים פתוחים |
ננעל במבטו למרות שהיא לוחשת באוזניו |
מילים כשפים שהיא יודעת דברים שהוא כבר לא |
הוא לא מרגיש איך הלבנה שוב מאירה בחלונו |
פזמון: |
אדם נזרק אל בדידותו |
עד שנחבט בתוך תוכו |
וכל חייו הולך בדרך מפותלת |
מיום בואו עד יום לכתו |
אדם צולל כך אל עומקו ואז חייו נעים בין קיר לדלת |
אוויר מחנק לרוח הנושבת ושירתו |
היא להבת חייו ואש לבו |
ננעל במבטו הווווווווווווו |
קום וצא אל אור השמש אל מרחבים פתוחים |
מעבר: |
x4 |
פזמון x2 |