על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
מאיר אריאל - מה חדש במדע
מחבר ומלחין: מאיר אריאל
|
על פי מדעי הטבע האדם כלול בטבע
|
|
אם כלול האדם בטבע כלולים כל מעשיו.
|
|
יוצא שעל פי המדע טבעי הוא מעשה האדם
|
|
אף פרי מעשה האדם טבעי הוא לכל פרטיו.
|
|
שני התולעת, קור העכביש, ליחת השבלול, יערת הדבש
|
|
כפרחים מפלסטיק, כדשא סינטטי הנמשכים ברצף ממח ברנש
|
|
קני נמלים, מאורות שועלים, מעונות אריות, שריוני צבים
|
|
כממגורות חיטה, כמעונות עובדים כתשלובת נסרכת מאנשים
|
|
כקליפת אגוז, כחרצן אפרסק, כבית שורשים, כשלכת עלים
|
|
כן סירה בים, חתיכת אורניום
|
|
חנות תשמישים, ירחוני נשים
|
|
הכל טבעי! הכל אותו דבר! הכל חוקים וחומר, תהליך ומוצר
|
|
האדם זה רק חי שפולט קו ישר
|
|
קולט רעיון וכופל מספר.
|
|
אם כן מה הוא "מלאכותי"? "מלאכותי" להלכה
|
|
זה כל דבר שנעשתה בו מלאכה
|
|
אך אינו בניגוד ל"טבעי", כמקובל
|
|
במילון, בתשבץ, או בדרך כלל
|
|
אמנם לפעמים שומעים דיבור על חזרה אל הטבע ועל ניכור
|
|
אך הטבע זה אנחנו, זאת יש לזכור,
|
|
על פי המדע אין לאן לחזור
|
|
אבל אם בכל זאת מרגישים הבדל
|
|
בין צחוק מעושה וצחוק מתגלגל
|
|
אז ברוך השם תודה לאל
|
|
ברוך השם תודה לאל
|
|
ועוד על פי המדעים נוצרו העולם והחיים
|
|
בשל נסיבות ותנאים שנתהוו מן הסתם.
|
|
מן הסתם, מה זאת אומרת? שהתרחשו בשרשרת
|
|
שלא מתחילה או נגמרת אקראית, מאז ומעולם
|
|
סתם שוטטו להם כמה חוקים, כמה חוקי טבע חצי זרוקים,
|
|
איך הם הגיעו לכאן בכלל סתם שוטטו להם בחלל.
|
|
והנה עולה ממש לקראתם עוד קבוצת חוקי טבע, גם כן סתם,
|
|
ואם כבר אז כבר התחברו הקבוצות והיו פיצוצים ושלל ניצוצות.
|
|
כך סתם פגש חלבון את חלבון בחום היפה, באור הנכון
|
|
ומהם יצא חלבון עם כשרון
|
|
והתכשיט כבר יודע לעשות חשבון סתם
|
|
ואני מסתובב לי מלא כוונות
|
|
מלא תכניות, עתיר תרבויות,
|
|
מלא חשיבות, שואף משמעות ואומרים לי שכל זה מן הסתמיות
|
|
קצת מעליב, מאוד מעציב
|
|
על סתם אני לא הייתי שם כל כך הרבה תקציב!
|
|
ועוד עם סרח העודף, זוהמת השארית
|
|
נידופת קרינה עם אימת האחרית
|
|
כן יש בעולם הזה סתם וסתם וסתם וסתם שהראש נסתם
|
|
ונתקע במרקע של איזה מדען
|
|
אפס, ממלמל "אם ירצה השם" - ועוד סתם מתנצל
|
|
אך כל עוד בעולם יש עיקר וטפל ויש עוד כוח להבחין בהבדל
|
|
אז ברוך השם תודה לאל
|
|
ברוך השם תודה לאל
|
|
(עד מתי אהובתי ניגרת עוד ניגרת על סלע הלב
|
|
מתי כבר תימס האבן תימס האבן
|
|
ויפרוץ כאב... כאב...)
|
|
אומרים גם שהמדעים עוד מעט קט והם מגיעים
|
|
לפענוח סוד החיים וכל סודות היקום.
|
|
אבל על קו האינסוף הם יעמלו לקלוף ולקלוף,
|
|
בלי הרף לחצוב ולחשוף, והנקודה, היכן היא תקום?
|
|
כמה ספרות אחרי הפסיק, כמה שנות אור שופך עוד חלקיק,
|
|
קרן תשלח, תפתח עדשה, ליד הניגלה - סתומה חדשה
|
|
תאיץ במחשב, עודך מגשש וכל דבר ביד ממשש.
|
|
אז עד איפה אתה יודע, עד היכן אתה מבין
|
|
עד לאן אתה רואה - ומשם אתה מאמין
|
|
גם אם לא תודה, חסר ענווה תראה לאן תקעת את האהבה:
|
|
מצמיד אלקטרודות, אפילו מזמין שתגלניות להרצות בוועידות למין
|
|
האדם חץ שלוח אל לב החידה אשר משתוקקת להיוודע.
|
|
ריבואות נקבים מנסים, מנסים, אבל רק דרך נקב אחד נכנסים
|
|
והמדע הוא רק נקב אחד מרבים חותר וחופר ניצוצות ושבבים.
|
|
אך כשלהוכיח איננו יכול אז בכח הוא הולך את הרוח לכבול
|
|
האמנם יצא האדם מן הקוף? מתי כבר ואיזה יצור הוא מעצמו ישלוף?
|
|
דרך אגב, לא רואים כאן אדם שיתן כבוד כלשהו לאיזה קוף מזדקן
|
|
אבל אם אתה עדיין מתפעל איך הולך על חבל איננו נופל
|
|
אז ברוך השם תודה לאל ברוך השם תודה לאל
|
|
ברוך השם תודה לאל ברוך השם תודה לאל
|
הודפס ב -
