היה זה בוקר יום ראשון העיירה עוד ישנה |
והוא ממשיך ושר, שר מול חלונה |
נזכר איך הוא וחבריו ישבו בבית קפה קטן |
כשהיא יצאה לרחוב כמו סופה אל ים |
ליבו כמעט הפסיק לפעום הוא התאהב בה במקום |
כשהיא שלחה אליו מבט העולם שתק |
עכשיו כמעט חצי שנה שהוא עוד שר אל חלונה |
והיא סגורה אליו דלת נעולה |
ואז בליל ירח חם מעייפות כמעט נרדם |
נדלק האור שבחדרה היא אליו יצאה |
פזמון: |
כמה אהב אותה את יופייה |
את האור בשערה את עינייה השחורות שהכל יודעות |
כמה רצה אותה רחוקה |
מסוגרת בחדרה מראשו היא לא יצאה כמה אהבה |
היה זה בוקר יום ראשון העיירה עוד ישנה |
והוא ממשיך ושר, שר מול חלונה |
ואת ההיא הוא כבר שכח הקסם המתוק חלף |
מאז נדלק אותו האור שם בחלונה |
פזמון |
כמה אהב אותה |
מעבר: |
x4 |
כמה אהב אותה |