פתיחה: |
ובלילות דלתות פנייך נעולות, |
ובימים - אף פעם לא תדעי. |
אף פעם לא תדעי |
כמה נסעתי בגללך |
דרכים בכף ידי |
דרכים בכף ידך |
כל פעם שמטוס או משהו נוגע בשחקים |
אני שומע נסיעה, אל תחכי. |
אדם נפרד תמיד ממשהו, אני זוכר בכית |
זה משונה, אך יש בי משהו |
שלא מכיר |
ובלילות, תהיי כתובה על חלומות |
ובימים אף פעם לא תדעי. |
הזמן המהורהר תלוי על השעון |
מחוג לכל דבר קוצב את השעות |
כל פעם שאישה או מישהי |
נוגעת את הכביש |
אני נזכר בך |
ומרגיש כמו כשהיית בי |
את ישנה ודאי, ומישהו |
נושם אותך עמוק |
ידי אינן ידי האיש ההוא |
ידי המקנאות |
נה נה נה נה נה נה נה |
נה נה נה נה נה נה |
נה נה נה נה נה נה |
נה נה נה נה נה נה נה |
נה נה נה נה נה נה |
נה נה נה נה נה נה |
ובלילות - את לא תראי בחושך לא |
ובימים - אף פעם לא תדעי. |
בשקט, כמו גנב |
על בהונות גופך |
בנדודי שינה, בהרהורי החטא |
תמיד אני חשוד במשהו, שוטר מדבר אלי |
האם כדאי לומר לו שאני לבד? |
ופעם כשהכל יהיה |
יותר פשוט, אפילו המילה |
אומר לך משהו שלא נראה חשוב |
אבל נשמע נפלא |
מעבר: |
x2 |
נה נה נה נה נה נה נה... x4 |