אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| ובלילות הקולות הרועשים כבר מתכסים בחדר הגדול |
| טרוד השקט הפוצע |
| הקירות החלונות המצעים הלבנים |
| תובעים ממני לספר את מה שאני יודע |
| מעבר: |
| וככל שהם סוגרים ומתקרבים אלי לאט |
| חוקרים מבררים לא מתביישים לחשוף |
| אני מתחיל לדבר מספר הכל כמעט |
| צוחק ואז בוכה אני מבין שזה הסוף |
| פזמון: |
| הוא כבר כאן הוא מחכה |
| לא מפחד כ"כ טהור אותי כבר לא צריך לשאול |
| אני אשבור את החומות אותן בניתי בידי |
| הסוף כבר כאן אני אקח אותו אלי |
| יהיה לי טוב יהיה לי טוב בסוף אולי |
| אותו מעבר |
| וזה מפחיד אותי לחשוב על מצוקות לא מוצדקות |
| שלא עזבו אף לדקה שלא נתנו להפרד |
| אמנם הרשו לי לאהוב רק לדקות ספורות |
| ואז חזרו אלי קרוב ולא נתנו להתקרב |
| בחדרים ובדממה אני מצאתי לי מקלט |
| כדי לברוח אני לא מוצא מקום אחר |
| והם הקשיבו לקולי הם היו לי למפלט |
| היום אני יודע שם למדתי לדבר |
| הוא כבר כאן הוא מחכה |
| לא מפחד כ"כ טהור אותי כבר לא צריך לשאול |
| אני אשבור את החומות אותן בניתי בידי |
| הסוף כבר כאן אני אקח אותו אלי |
| הוא מחכה לא מפחד כ"כ טהור אותי כבר לא צריך לשאול |
| אני אשבור את החומות אותן בניתי בידי |
| הסוף כבר כאן אני אקח אותו אלי |
| יהיה לי טוב יהיה לי טוב בסוף אולי |
| הסוף כבר כאן אני אקח אותו אלי |
| מעבר: |
| x2 |
| סיום כמו הפתיחה |
