אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| כשהאדם מאבד את הטעם |
| מתייאש מהכוחות של עצמו |
| עליו לפנות לשמיים |
| יש שם מי שמקשיב רק לו. |
| ואז, עוד בלי לדעת כלום |
| אדם מקבל מענה, |
| רצונות חדשים, מילוי וקידום |
| תקוות לעתיד טוב ושונה |
| אחר כך הוא שוב נופל |
| שוב מתחיל לצעוק ולשנוא |
| מרגיש ריקנות מחומר, מרוח |
| בקושי סוחב את עצמו. |
| פזמון: |
| כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות |
| דרכו הדרך לחופשי במסתרים תבכה נפשי |
| והוא נופל כבר בלי חומר דלק |
| הכל ריקני וזר, |
| גם בעבודה, גם בתוך הבית |
| מרגיש מבפנים שום דבר |
| לפעמים מעדיף את החומר |
| לפעמים את הרוח, אך גרוע מכל כלום |
| רק רוצה לנוח |
| רק רוצה להתרסק וליפול. |
| ועוברים חודשים של טוב ורע |
| הבלבול רק גובר וחונק |
| עד שאין כבר מוצא מתוך הביצה |
| הוא קם ובוכה וצועק |
| פזמון |
| וזה לא בכי מעירפול ידיים |
| פשוט האדם כבר מבין שלבד אי אפשר |
| צריך מינימום שניים |
| כך מתגלה אלוקים. |
| ואז הוא בונה לו כתר |
| כי זאת מטרה עליונה |
| הוא מתחיל להבין שהכל תלוי רק בו |
| ובחברה הנכונה |
| מצד אחד זוכה לכתר |
| מצד שני לשפלות של עצמו. |
| אין כלום בעולם הזה, רק הבורא |
| אדם מאמין בכל דבר כשרע לו |
| מעבר: |
| x2 |
| פזמון x2 |
