פתיחה: |
היום אולי נדחה את בוא הלילה |
ולא נשאף לאור כוכב |
הן לי ולך יש כל אשר נשאלה |
מבלי מילים נדע זאת, כי נאהב |
היום אולי נדחה את קץ דרכנו |
ולא נזכור כי סוף לכל. |
זה המשעול שבו דורכות רגלינו, |
בשני קצותיו הדשא לא יבול. |
פזמון: |
שותקים נאהב כי לי ולך |
די בלי מילים שהן לאלה, |
אשר אינם יודעים לאמר אחרת |
כמה יפה פורח הלילך. |
מעבר: |
היום אולי נדחה את העצבת |
אם יד ביד באור, נלך, |
כי רוח כפור בחשכה נושבת |
רק במקום בו לא שמעו את שמך. |
פזמון |
מעבר: |
היום אולי נדחה בוא השלכת |
ולא יוכל לבוא הסתיו. |
דרכים רבות הן לאביב ממלכת |
אם רק אותן אור חיוכך יאהב. |
פזמון |
מעבר: |
מעבר: |
מעבר: מעבר: מעבר: מעבר: x2 |
כמה יפה פורח הלילך |
מעבר: |
x2 |
סיום: |